אני אוהב ערפל. הצבע האהוב עליי למזג אוויר הוא אפור. אני גם אוהב גשם, עם ברקים ורעמים, אבל אין דבר המשתווה לבוקר ערפילי ואפור, ששלוותו אינה מופרעת על ידי דבר.
כשאתה טס במטוס, ואתה עובר דרך ענן, הוא מסתיר לך את הנוף. הנוף ממטוס מאוד יפה, אבל גם הענן יפה. יכול להיות שהענן אפילו יותר יפה. אבל הם מתחלפים כל הזמן, אתם יודעים. אי אפשר להמשיך ולראות כל הזמן את אותו הדבר.
במצולות הים, עמוק עמוק, ורחוק מאוד מכל חוף, ממש על הקרקעית, ישנו כפר קטן. בכפר שוכן שבט קטן של בני עם קטן ושוכן מצולות. בני השבט קטני קומה וכפופים, ולהם סנפירים קטנים על גבם וקרומים בין אצבעות הידיים והרגליים. לגברים היו שפמים זיפיים קטנים ומזדקרים, ועיניים קטנות עם הרבה קמטים בזוויות. לנשים היה שיער ארוך וגולש, שאפף אותן כעננה, במים. היו להן השיניים הקטנות והלבנות ביותר שניתן להעלות על הדעת.
בני השבט הקטן חיו חיים שלווים. הם היו שוחים להם שם, מתחת למים, ניזונים מדגים ואצות. היו להם פנסים גדולים על מוטות מעץ, בגלל שבעומק הזה תמיד חשוך מאוד. אלה היו, כאמור, חיים שלווים. אף אחד מבני הכפר הקטן לא נאלצו לדאוג מעולם, ולא היה להם ממה לחשוש. הם היו שוחים להם בחופש מוחלט, ולפעמים אפילו הרחיקו מאוד לשחות, אך מעולם לא התקרבו לפני המים או לכל חוף, אפילו לא כשכמה מצעירי הכפר יצאו לטיול ארוך מאוד, וישנו מחוץ לבית, בשטח, במשך כמה ימים.
הם נהגו לספר סיפורים, בני השבט, על מה שנמצא אי שם מחוץ למים. לא ידוע מי גילה או הגה את הרעיון שקיים בכלל עולם מחוץ למים. אף אחד מבני השבט הקטן מעולם לא ראה שום דבר שעשוי לרמוז על כך. אך הסיפורים היו להם, ומנין לא ברור. הם סיפרו כיצד מעל למים יש אנשים שהולכים הפוך. הם סיפרו ששם, מעל המים, חיות מפלצות ענקיות, שיכולות לבלוע אותך בביס אחד. הם סיפרו שהאנשים שם נאבקים תמיד כדי לשרוד, שרויים במלחמה מתמדת בסביבה האכזרית שם, מעל למים. האנשים האלה, שחיים שם, בנו לעצמם מבצרים אדירים כדי להגן על עצמם, והמציאו נשקים משוכללים כל כך שלא ניתן כלל לדמיין אותם. בקושי יכלו בני השבט הקטן להעלות על דעתם נשק כלשהו, כה שלווים היו חייהם.
מעל למים, היו מספרים, שורר חום אימים תמיד, והאנשים אף פעם לא מסוגלים לישון. יש להם תמיד שקיות מתחת לעיניהם הגדולות והרושפות, ויש להם קוביות תזונה קטנות שהם אוכלים כתחליף לשינה.
רבות היו מספרים על תושבי הארץ שמעל לים, סיפורים רבים ומשונים, על מפלצות וגיבורים, חכמים ורשעים, מלחמות ואהבות. אך מעולם לא כמהו בני השבט לצאת ולראות את אותו עולם רחוק. שמחים היו בחלקם, בחייהם הקטנים, השקטים והשלווים. ובחכמה עשו.
המשך יבוא. אולי.
No comments:
Post a Comment