כן, אוף. אוף, נו. היי, אולי יותם יכול לדבר עכשיו? אני אשלח לו SMS. רק רגע.
...
...
...
אוקיי. איפה היינו? בדיוק התלוננתי על החיים? זה נשמע סביר. למעשה, לא אמרתי כאן כלום, כי להתלונן על החיים זה המצב הטבעי שלי. זה סכום 0. לא משנה.
נו, אז, אתם יודעים... החיים זה קטע מצחיק. נפרדתי מיעל, כן? אבל אני, לא יודע אם זה מתוך יצר רגיש ומתחשב כלשהו, או אם מדובר סתם בחוסר יכולת לעשות צעד חד משמעי, שומר איתה עדיין על קשר. מה זה שומר איתה על קשר? אני בקושי מרגיש שנפרדנו. אתמול דיברנו שעתיים בטלפון, והיום נשארנו אחרי משחק הפריזבי ונתתי לה להימרח עליי קצת....
אוף.
אז, מה העניין, אני בודד, כן? היה משהו מעודד בלהיות עם יעל. כן, זה גרם לי סבל לא מעט. אבל לפחות היה שם מישהו שיכולתי להיפגש איתו כמעט כל יום. עכשיו... לא יודע, אני עדיין יכול. כאן הצרה. מתי שאני רק רוצה. יש לי יותר מדי כוח במערכת היחסים הזו. אאאהה!!! ראיתם את זה?!?!?!? נפרדתי ממנה, ועדיין אנחנו במערכת יחסים! לעזאזל! על זה אני מדבר!
לחיות זה קשה.
אני מצטער לשמוע על הנאחס הזה, כמו שתיארת לי גם אתמול. לא שיש לי תובנות חדשות, או שאולי כן, ולכן בחרתי להגיב?
ReplyDeleteאתה חושב שעם הזמן זה ישתנה? יכול להיות שאתה פשוט צריך לתת לזה זמן, ואז כן תרגיש שנפרדתם? או שזה פשוט ימשיך כך ותמשיך להרגיש שאתם תקועים באותו מצב?
בכל אופן, רק תזכור שאני מעריך ואוהב אותך מאוד - זה לפעמים חשוב לשמוע אני מניח, גם אם זה ידוע.
וגם - מה שנחמד (או יש משהו נחמד במצב הזה), זה שגם כשאתה כותב רק הגיגי מחשבה קטנים, אתה מתנסח בצורה נפלאה. זה מה שקורה לאנשים שיודעים לכתוב (אגב שיחתנו מאתמול P:)
תודה :)
ReplyDeleteבכל מקרה, הכל בבלגן עם יעל עכשיו, חזרנו, או שאולי לא, ואני לא יודע מה עכשיו. יהיה טוב. אולי.