חברים יקרים,
מה נגיד ומה נאמר? ביום שישי היה מאוד מיוחד. כלומר, אתמול. כלומר, סתם. נו.
לאחי הקטן היה יום הורים במכינה. מחר הוא יוצא למסע הפתיחה. אני מאוד מתרגש בשבילו, אבל אני בטוח שהוא מתרגש יותר. בכל מקרה, אחרי שעמדתי מול קהל של הורים מורעבים שרק חיכו לקרוע אותי לגזרים בשיניים, ומול מכיניסטים (מע...כשיו!) מבולבלים וחסרים ישע, ולא באמת אמרתי שום דבר לאף אחד מהם, יצאתי לפגוש את שיראל. למרות שאני מכיר אותה מהמכינה, די מצחיק לפגוש אותה שם. יש בה משהו שממש לא מתאים למסגרת (דעה שכנראה מוחזקת גם על ידה, לאור הפסקת עבודתה שם, להפסדם של אחי ושל שאר החניכים.)
בכל מקרה, הלכנו, ישבנו על קפה, בלה בלה בלה, "מה אני אעשה עם החיים שלי?" "מה עושה אותך שמח?" דברים שבשגרה, נו, זה. הנקודה היא שחתמנו על חוזה. יש משחק. יש משחק עם כללים. בראש כל חודש נבחרת בהגרלה שאלה אחת מתוך שש שבחרתי מתוך ארבע עשרה שכתבנו בבית הקפה. לדוגמה, שאלת החודש היא "באיזה מחיר אני מוכן להיות שמח?"
לאחר מכן, תוך כמה ימים, במקרה הזה, עד מחר בבוקר, על כל אחד מהצדדים (דהיינו אני ושיראל) לחשוב על מספר משימות שמטרתן לענות על השאלה, ולשלוח לצד השני במייל. לאחר מכן, אני בוחר ארבע מהמשימות ששיראל כתבה, והיא בוחרת שתיים מהמשימות שאני כתבתי. במהלך החודש, אני מוכרח לעמוד במשימות הנ"ל.
במילים אחרות, אני חייב לחשוב על משימות למחר, ואין לי רעיונות! רבותיי, אני חושב שזה הזמן לסיעור מוחין דה לה סיעור מוחין בסגנון אדגר!
להסתובב שבוע עם דאודורנט ספריי בתיק (כי שיראל ציינה באגביות שיש לי ריח גוף חזק. ההיגיון הוא שיש לי רגשות מעורבים לגבי שימוש בדאודורנט ספריי, ובכלל בעיסוק המרגיז הזה בריח הגוף. לעזאזל, אני מתקלח כל יום, ושם דאודורנט! זה אמור להספיק! בכל מקרה, לבדוק מה קורה. אני יודע שזה קלוש ביותר, אבל, סיעור מוחין, הכל מותר.)
להסתובב שבוע בלי תיק.
להצטלם בעשרים מקומות שונים.
ל... אה... נו, אוף... לעשות מופע רחוב. למה לא.
מה הקשר של כל הדברים האלה לשאלה? הא? טוב, לא משנה, סיעור מוחין. זאת בעיה של שיראל לבחור אחר כך מתוך השטויות שאני שולח לה את מה שרלוונטי. מה גם, שיש לי הזדמנויות די והותר לסנן את הרשימה לפני שאני שולח אותה.
להשיג סוף סוף את מאיה קוסובר ולהקליט תכנית רדיו!!!!!
מה אני כותב? אני פשוט כותב דברים שבא לי לעשות ואני רוצה שמישהו יכריח אותי? זה לא כל כך נורא.
להעליב אנשים ברחוב.
לגנוב פריטים קטנים מחנויות.
לקנות לעצמי מתנה.
מה אני יכול לעשות שיעשה אותי שמח? זאת שאלה בפני עצמה. מצחיק לעבוד על השאלה הזאת לפני ההיא. טוב, אפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים. להיות נחמד לעצמי, לראות את עצמי כמישהו שמגיע לו שיהיו טובים אליו.
לצייר ציור בנושא "באיזה מחיר אני מוכן להיות שמח?"
מתבקש להכניס משהו לגבי יעל. אבל זה קשה. זה מספיק קשה כשמדובר רק בי, אבל אני לא חושב שאני מוכן לספר לשיראל. מה הייתי כותב לו יכולתי? לא לשכב עם יעל במשך חודש? להיפרד ממנה לגמרי? או להפך? לצעוק עליה כל יום במשך שבוע? להכות אותה? רגע, למה זה ההפך? בואו ננסה שוב: או להפך? לשכב איתה כל יום, לשרת אותה בכל דרך שאני יכול? האמת היא שזה די מעניין. לבטל את עצמי לגמרי, בלי נקיפות... לא נקרא לזה מצפון, אבל הדבר הזה שגר במאורה שהמצפון שלי פינה. כן, ולגבי הסקס, לעשות רק מה שהיא אומרת. אז הנה, אולי אני יכול להוציא מכאן משימה:
להתראות עם יעל בכל יום במשך שבוע, ולהתנהג בדיוק כמו שהיא רוצה שאני אתנהג. מעניין. יש לי דרך לנסח את זה לשיראל בצורה שתסתיר אותי?...
זה הגיוני, כי אם צד אחד של המטבע הוא לקחת את מה שאני רוצה למרות ההתנגדות, אזי הצד השני הוא לוותר כליל על הרצונות שלי למול... משהו. נו, זה די מתיש, העסק הזה. אולי אמשיך אחר כך.
מה נגיד ומה נאמר? ביום שישי היה מאוד מיוחד. כלומר, אתמול. כלומר, סתם. נו.
לאחי הקטן היה יום הורים במכינה. מחר הוא יוצא למסע הפתיחה. אני מאוד מתרגש בשבילו, אבל אני בטוח שהוא מתרגש יותר. בכל מקרה, אחרי שעמדתי מול קהל של הורים מורעבים שרק חיכו לקרוע אותי לגזרים בשיניים, ומול מכיניסטים (מע...כשיו!) מבולבלים וחסרים ישע, ולא באמת אמרתי שום דבר לאף אחד מהם, יצאתי לפגוש את שיראל. למרות שאני מכיר אותה מהמכינה, די מצחיק לפגוש אותה שם. יש בה משהו שממש לא מתאים למסגרת (דעה שכנראה מוחזקת גם על ידה, לאור הפסקת עבודתה שם, להפסדם של אחי ושל שאר החניכים.)
בכל מקרה, הלכנו, ישבנו על קפה, בלה בלה בלה, "מה אני אעשה עם החיים שלי?" "מה עושה אותך שמח?" דברים שבשגרה, נו, זה. הנקודה היא שחתמנו על חוזה. יש משחק. יש משחק עם כללים. בראש כל חודש נבחרת בהגרלה שאלה אחת מתוך שש שבחרתי מתוך ארבע עשרה שכתבנו בבית הקפה. לדוגמה, שאלת החודש היא "באיזה מחיר אני מוכן להיות שמח?"
לאחר מכן, תוך כמה ימים, במקרה הזה, עד מחר בבוקר, על כל אחד מהצדדים (דהיינו אני ושיראל) לחשוב על מספר משימות שמטרתן לענות על השאלה, ולשלוח לצד השני במייל. לאחר מכן, אני בוחר ארבע מהמשימות ששיראל כתבה, והיא בוחרת שתיים מהמשימות שאני כתבתי. במהלך החודש, אני מוכרח לעמוד במשימות הנ"ל.
במילים אחרות, אני חייב לחשוב על משימות למחר, ואין לי רעיונות! רבותיי, אני חושב שזה הזמן לסיעור מוחין דה לה סיעור מוחין בסגנון אדגר!
להסתובב שבוע עם דאודורנט ספריי בתיק (כי שיראל ציינה באגביות שיש לי ריח גוף חזק. ההיגיון הוא שיש לי רגשות מעורבים לגבי שימוש בדאודורנט ספריי, ובכלל בעיסוק המרגיז הזה בריח הגוף. לעזאזל, אני מתקלח כל יום, ושם דאודורנט! זה אמור להספיק! בכל מקרה, לבדוק מה קורה. אני יודע שזה קלוש ביותר, אבל, סיעור מוחין, הכל מותר.)
להסתובב שבוע בלי תיק.
להצטלם בעשרים מקומות שונים.
ל... אה... נו, אוף... לעשות מופע רחוב. למה לא.
מה הקשר של כל הדברים האלה לשאלה? הא? טוב, לא משנה, סיעור מוחין. זאת בעיה של שיראל לבחור אחר כך מתוך השטויות שאני שולח לה את מה שרלוונטי. מה גם, שיש לי הזדמנויות די והותר לסנן את הרשימה לפני שאני שולח אותה.
להשיג סוף סוף את מאיה קוסובר ולהקליט תכנית רדיו!!!!!
מה אני כותב? אני פשוט כותב דברים שבא לי לעשות ואני רוצה שמישהו יכריח אותי? זה לא כל כך נורא.
להעליב אנשים ברחוב.
לגנוב פריטים קטנים מחנויות.
לקנות לעצמי מתנה.
מה אני יכול לעשות שיעשה אותי שמח? זאת שאלה בפני עצמה. מצחיק לעבוד על השאלה הזאת לפני ההיא. טוב, אפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים. להיות נחמד לעצמי, לראות את עצמי כמישהו שמגיע לו שיהיו טובים אליו.
לצייר ציור בנושא "באיזה מחיר אני מוכן להיות שמח?"
מתבקש להכניס משהו לגבי יעל. אבל זה קשה. זה מספיק קשה כשמדובר רק בי, אבל אני לא חושב שאני מוכן לספר לשיראל. מה הייתי כותב לו יכולתי? לא לשכב עם יעל במשך חודש? להיפרד ממנה לגמרי? או להפך? לצעוק עליה כל יום במשך שבוע? להכות אותה? רגע, למה זה ההפך? בואו ננסה שוב: או להפך? לשכב איתה כל יום, לשרת אותה בכל דרך שאני יכול? האמת היא שזה די מעניין. לבטל את עצמי לגמרי, בלי נקיפות... לא נקרא לזה מצפון, אבל הדבר הזה שגר במאורה שהמצפון שלי פינה. כן, ולגבי הסקס, לעשות רק מה שהיא אומרת. אז הנה, אולי אני יכול להוציא מכאן משימה:
להתראות עם יעל בכל יום במשך שבוע, ולהתנהג בדיוק כמו שהיא רוצה שאני אתנהג. מעניין. יש לי דרך לנסח את זה לשיראל בצורה שתסתיר אותי?...
זה הגיוני, כי אם צד אחד של המטבע הוא לקחת את מה שאני רוצה למרות ההתנגדות, אזי הצד השני הוא לוותר כליל על הרצונות שלי למול... משהו. נו, זה די מתיש, העסק הזה. אולי אמשיך אחר כך.
וואו, בהחלט אתגר. עד כמה ששיראל לא שייכת למכינה, יש בזה משהו מכיניסטי מעט, לא? למרות שעכשיו כשאני חושב על זה, זה הרבה יותר העצמה עצמית בקטע טוב, מאשר הדברים שמדיפים קצת ריח רע (וברור שלא תמיד) בהקשר הזה מול המכינה. מה שאני מנסה להגיד בעצם, שזה ממש ממש מגניב!
ReplyDeleteכמה משימות שעולות לי בראש עכשיו:
*לכתוב סיפור קצר
*להרוויח כך וכך מקיבוץ נדבות
*להכין ארוחה מושקעת
*ולגבי הדיאורדורנט (הבעיה שתיארת מוכרת לי על בשרי), רק על תשתמש באקס. כל דבר, כולל ריח גוף (שאני חייב לומר שאני מוצא פחות ופחות בעיה איתו...) הוא יותר טוב מאקס
לגבי הדברים האחרונים שהזכרת,תחשוב על זה טוב. מן הסתם לא לעשות מזה דרמה. אבל לראות מה אתה חושב באמת יעשה לך טוב, או יותר נכון, מה אתה באמת רוצה. תמיד תזכור שאם אתה לא מרגיש מוכן עכשיו, תמיד תהיה הזדמנות בחודש/בשאלה הבאה...
בהצלחה יקירי.