Well, Ok. One thing I should probably mention about my blog: It may contain Hebrew. Infact, it just so happens that I feel like writing in Hebrew RIGHT NOW!
So, you know, despite wanting to make my blog available to a wider audience...
עכשיו עברית.
Deal with it.
בכל מקרה. בלוג. מי היה מאמין. יש שהיו אומרים שהדרדרתי. אני? אני אומר, אין לאן להדרדר. זה בסך הכל קצת אקסביציוניזם. מי שיש לו בעיה, שיקפוץ לי. לא שמישהו שאני מכיר יודע על הבלוג, בשלב הזה. לא שמישהו בכלל יודע על הבלוג, בשלב הזה. אני מקווה שזה ישתנה, אבל אני לא באמת יודע שום דבר על בלוגים, ואין לי מושג איך אני אמור להתפרסם. אני מקווה שזה פשוט יקרה באופן ספונטני.
אז אני יושב כאן, מול הלאפטופ שלי, ומתקתק מחשבות. עם קצת מזל, זה עוד יעניין מישהו.
ובגלל שהייתם קוראים נאמנים והגעתם עד הנה, קבלו שיר! כן, שיר! אני כותב שירים בזמני הפנוי, מה תעשו לי?
שימו לב:
אוקיי, רק לצורך הבהרה, למי שלא הבין עדיין: אני בן אדם מוזר, ואני מאוד מודע לכך. באופן כללי, אני מאוד מודע לעצמי, ואני לא רואה את זה כתכונה חיובית. ואני נוטה לברבר.
אבל רגע! יש לנו משימה לקוראים הנחמדים! (כן, התייחסתי לעצמי ברבים, אני יודע, תתעלמו)
עשר נקודות למי שמבין את האקרוסטיכון!
כן, התלהבתי מהאקרוסטיכון שלי, ואם מישהו יבין אותו, הוא יגלה פטיש משונה וחריג שלי, שעשוי להוביל לסלידה מצד אנשים מסוימים.
בכל מקרה, החלטתי שמחלקים נקודות. אם יהיה לי כוח, זאת תהיה תחרות בין קוראים הבלוג. וכן, אני יודע שזאת הנחה די רצינית, ויהירה עד מאוד, שיהיו אנשים שאשכרה שמים זין... אבל בכל מקרה, זה חלק מהמוזרות.מגניבות, תלוי איך מסתכלים על זה, ואני לא חוזר בי.
אגב, יש לי מחר בגרות בפיזיקה שלא התכוננתי אליה (שימו לב שחשפתי שאני תלמיד תיכון. לבקיאים במועדי בגרויות, אפשר אפילו למקם אותי בין כיתה י"א ל-י"ב). אחלו לי בהצלחה. ראו אותי כמייצג את כל אותם אלה שנשבר להם מבי"ס ומכל הדרישות הבלתי פוסקות שהחיים מציגים בפני האדם בכלל, והתלמיד בפרט.
So, you know, despite wanting to make my blog available to a wider audience...
עכשיו עברית.
Deal with it.
בכל מקרה. בלוג. מי היה מאמין. יש שהיו אומרים שהדרדרתי. אני? אני אומר, אין לאן להדרדר. זה בסך הכל קצת אקסביציוניזם. מי שיש לו בעיה, שיקפוץ לי. לא שמישהו שאני מכיר יודע על הבלוג, בשלב הזה. לא שמישהו בכלל יודע על הבלוג, בשלב הזה. אני מקווה שזה ישתנה, אבל אני לא באמת יודע שום דבר על בלוגים, ואין לי מושג איך אני אמור להתפרסם. אני מקווה שזה פשוט יקרה באופן ספונטני.
אז אני יושב כאן, מול הלאפטופ שלי, ומתקתק מחשבות. עם קצת מזל, זה עוד יעניין מישהו.
ובגלל שהייתם קוראים נאמנים והגעתם עד הנה, קבלו שיר! כן, שיר! אני כותב שירים בזמני הפנוי, מה תעשו לי?
שימו לב:
גבהו תקוותיי, התפארו זכרונותיי
נגהה השמש באור אחרון
כמיהותיי הנסתרות,הכמוסים ברצונותיי
תמהני לגבי גורלם, ואני
מתמהמה, כלוא בין פכחות לשכרון
אוקיי, רק לצורך הבהרה, למי שלא הבין עדיין: אני בן אדם מוזר, ואני מאוד מודע לכך. באופן כללי, אני מאוד מודע לעצמי, ואני לא רואה את זה כתכונה חיובית. ואני נוטה לברבר.
אבל רגע! יש לנו משימה לקוראים הנחמדים! (כן, התייחסתי לעצמי ברבים, אני יודע, תתעלמו)
עשר נקודות למי שמבין את האקרוסטיכון!
כן, התלהבתי מהאקרוסטיכון שלי, ואם מישהו יבין אותו, הוא יגלה פטיש משונה וחריג שלי, שעשוי להוביל לסלידה מצד אנשים מסוימים.
בכל מקרה, החלטתי שמחלקים נקודות. אם יהיה לי כוח, זאת תהיה תחרות בין קוראים הבלוג. וכן, אני יודע שזאת הנחה די רצינית, ויהירה עד מאוד, שיהיו אנשים שאשכרה שמים זין... אבל בכל מקרה, זה חלק מהמוזרות.מגניבות, תלוי איך מסתכלים על זה, ואני לא חוזר בי.
אגב, יש לי מחר בגרות בפיזיקה שלא התכוננתי אליה (שימו לב שחשפתי שאני תלמיד תיכון. לבקיאים במועדי בגרויות, אפשר אפילו למקם אותי בין כיתה י"א ל-י"ב). אחלו לי בהצלחה. ראו אותי כמייצג את כל אותם אלה שנשבר להם מבי"ס ומכל הדרישות הבלתי פוסקות שהחיים מציגים בפני האדם בכלל, והתלמיד בפרט.
No comments:
Post a Comment