Monday, July 18, 2011

שריפה

החיים ואופן התפיסה האנושית מציבים בפנינו סוג של עסקת חבילה, מה שלימים כונה "העולם." "עולם" זה הוא עסק חפוז, שמורכב בעיקרו במשך כמה שנות ינקות. הוא כולל נורמות חברתיות, מסורות וערכים מונחלים, ושאר מאפיינים תרבותיים, אבל יותר מכך, הוא מכיל הנחות יסוד מאוד מאוד בסיסיות  לגבי העולם, שנכונותן נתונה בספק.
מרבית האנשים, גם אם הם עוברים תהליך כלשהו של התבגרות ותמורה באותה עסקת חבילה, מסרבים לערער על אותן הנחות יסוד. מטרתם של רבים היא שימור כמה שיותר מהנחות היסוד שלהם, והגנה בחירוף נפש על העולם כפי שהם מכירים אותו. מעטים מאוד האנשים שמוכנים להסתכן, ולקחת את הזינוק אל תוך הלימבו.
ומה הוא לימבו זה? מה משמעות החיים בו? אין מדובר בחיים פחותים באיזשהו מובן. אנשים, שכלתנים ככל שיהיו, הם עדיין אנשים, ונתונים לאותן השפעות הורמונליות, אותו מבנה מוחי, וכן הלאה. נפשם, אם תרצו, לא נפגמת כהוא זה. אלא שמדובר בתהליך הפוך, במקום קבלה של מכלול מוכן, וניסיון לשמר אותו, התחלה מאפס, וניסיון לבחור אט אט את הנחות היסוד, ולבנות עולם שיתאים ליוצרו, תוך קבלה של העולם כפי שהוא מוצג בפנינו.
כמובן, אף אחד לא מתחיל מאפס. בשביל להתחיל מאפס צריך גם להרוס. אבל גם המוות הוא חלק מהחיים, יש גם יופי בהרס, וכשהיער נהיה מדי עבות, אין מנוס משריפה.


לעזאזל, כאן הייתי רוצה להכניס ציטוט של ספר, אלא שאני לא זוכר אותו במדויק. בקירוב, זה הולך ככה:
"הציפור בוקעת מהקליפה, והקליפה היא העולם. על מנת להיוולד מחדש, יש להרוס עולמות שלמים."
-הרמן הסה, מתוך "דמיאן"

1 comment:

  1. מקסים מקסים מקסים. נהניתי מכל מילה כאילו ליקקתי דבש מהשפתיים, או צוף מפרח.
    זה מתחבר להמון בחיים שלי. ובעצם, בחיים של כולנו :)

    ReplyDelete